למה ויתרנו על הבורסה חלק ראשון
פוסט זה הוא חלק מסדרה:
שלום לכולם,
הגעתם לסדרת פוסטים בנושא קניית דירה ראשונה – האם, למה כמה. הקריאה לא מהווה יעוץ או תחליף ליעוץ. היא נועדה לעזור להבין את השיקולים, דרך התהליך שאני ואשתי עברנו עד לקניה.
הפוסט הנוכחי וכמה מהבאים אחריו יעסקו בשאלה האם לקנות דירה או להשקיע בבורסה. בפוסט הקודם (לחצו כאן) נתתי רקע מסוים עלי ועל כרמל, והדגשתי שמבחינתנו נקודת המוצא לבדיקה היא שאנחנו מעדיפים לקנות דירה למגורים, מסיבות עקרוניות. על כן, הדיון בהשקעה בבורסה מוגבל גם לשאלה האם ההשקעה עשויה למנוע או לעכב אותנו מלקנות דירה למגורים בעתיד. כעת נבחן את הדברים.
השקעה בשוק ההון עשויה להיות יותר טובה מרכישת דירה לכל מיני אנשים ומכל מני בחינות. לסולידית יש פוסט די מתלהם שמציג את הסיבות לכך. אני לא אוהב את איך שהיא כתבה שם, ועוד יותר לא אוהב את החישובים הפשטניים, אבל אני מאמין שזה טוב לשמוע ביקורת מפיהם של מתנגדים, כל עוד לא מאמצים את המסקנות שלהם בלי לבדוק. בנוסף הרבה מהטיעונים שלה רלוונטיים אם מתיחסים לגופו של עניין ומתעלמים מהנימה הנחרצת ומהמסקנות המכלילות. זה הפוסט של הסולידית. אני לא אחזור על הטיעונים שהיא העלתה, יתכן שאכתוב פוסט תגובה בעתיד ואז אצרף לינק כאן.
הנקודה שכן אתיחס אליה היא נורא בסיסית – האמונה שההשקעה תניב רווח כלשהו לאחר זמן מסוים. זו כל הסיבה להשקיע, כמובן.
היסטורית, ניתן לראות ששוק ההון היה תמיד בצמיחה, ויש סיבות טובות להאמין שמצב זה ימשך. היו כמובן שנים שבהן הבורסה ירדה, ואף צנחה – אבל בממוצע, לאורך תקופות ארוכות, היא תמיד עלתה. להיסטוריה הזו יש לדעתי גם הסבר טוב – כל עוד אנשים רוצים לשפר את חייהם, תמצאנה דרכים לעשות זאת, והכלכלה תצמח. קטסטרופות שימנעו זאת, יפגעו גם במי שבחר השקעה אחרת ובמי שלא השקיע. לכן, אם מוכנים להשקיע את הכסף סל מניות / קרן מחקת מדד, לזמן בלתי מוגבל, זו כנראה תהיה השקעה מאוד טובה. בנוסף, זה לא אמור לדרוש הרבה התעסקות, למידה ומאמץ (ולכן הסולידית קוראת לזה "השקעה פאסיבית").
אבל מבחינתנו השקעה לזמן בלתי מוגבל היא אופציה לא טובה, כי כאמור בפוסטים הקודמים, בסופו של דבר אנחנו מעדיפים עקרונית לקנות דירה, גם אם זה רק עוד 5 שנים. אם כן, מה התקופה המינימלית להשקעה? ומה ה-Worst case? על כך אין תשובה מוחלטת, כי אף אחד לא יודע את העתיד. על מנת לקבל סדרי גודל, ביצעתי בדיקה שטחית על העבר הקרוב, והסקתי שהתקופה עשויה להיות יותר מ-10 שנים (מה שתואם המלצות כלליות בתחום). הבדיקה שעשיתי אינה בדיקה חכמה במיוחד וזה לא מחקר – זה היקש לוגי פשוט שנשען על נתונים בסיסיים, ואני הסתפקתי בו. זה המהלך המחשבתי:
זה גרף ה – S&P 500 לשנים 2000-2013 (מדד S&P מודד את 500 החברות מובילות בבורסה האמריקאית, שבמידה רבה מיצגת את השוק העולמי בשל גודלה):
כפי שניתן לראות, מי שנכנס לבורסה עם רוב כספו בתחילת שנות ה-2000, לא יכול היה לצאת ברווח מספק לפני שנת 2013. כמובן שמי שנכנס ב-2003 בעת משבר הדוט קום, או ב-2008 בזמן משבר הסאב פריים, יכול היה להרוויח יפה מאוד, אבל בעת כתיבת מילים אלו וגם בעת שבה התלבטנו לא היה משבר.
מצד שני, לא יכולנו גם לדעת שלא יהיה משבר בשנה הבאה. עבר זמן מה מאז המיתון האחרון, והמון אנשים מתנבאים לכאן ולכאן, חלקם חכמים, לחלקם יש המון אינפורמציה על השוק, וחלקם משתמשים במודלים מתמטיים מורכבים. אבל אף אחד לא יודע מה יהיה, ובמיוחד לא מתי, ואם מישהו כן יודע, אין לי גישה אליו ואין לי איך לדעת שדווקא הוא זה שצודק (בדרך כלל יש נביאים לשני הצדדים בכל רגע נתון). מה שכן ברור, זה שמדובר בתרחיש אפשרי גם היום – כי מה שקרה לפני עשרים שנה יכול לקרות שוב וכי מיתון הוא תופעה מחזורית שמזמן לא הופיעה (אנקדוטה: באופן משעשע פוסט זה נכתב לפני משבר הקורונה, תרחישים פאסימיים הם לא סתם נבואת זעם, הם באמת מתגשמים לפעמים ולכן חשוב כל כך להביא אותם בחשבון).
בהסתמך על הWorst Case- הזה, שאלנו את עצמנו – האם אנחנו מוכנים להיכנס למצב כזה? ענינו לעצמנו שלא, ובפוסט הבא אפרט מדוע.
נתראה!
מעוניינים לדעת כשעולה פוסט נוסף?