שלום כולם,
לאור המצב יצרתי כלי אקסל המסייע לחשב בקלות את יכולת החיסכון שלכם, וכמה חיסכון דרוש כדי לצלוח את תקופת המשבר. חשוב להיערך למקרה שלא יהיו לנו הכנסות, או למקרה של הכנסות נמוכות, ולהבין לכמה זמן יספיק הכסף שיש לנו בצד כדי לא להיכנס לחובות. בפוסט הנוכחי אני אסביר איך להשתמש באקסל. מדוע חשוב לבצע את הבדיקה הזו – למרות שהיא לא תכניס לנו עוד כסף לבנק? אני אכתוב על כך באריכות בפוסט המשך. בקצרה – עדיף להגיע מוכנים גם לצעדים כלכליים שאנחנו מעוניינים לבצע, וגם למצבי משבר. יש המון צעדים שניתן לנקוט מראש, לפני שעושים טעויות או נכנסים לסחרור כלכלי וחובות.
יש לציין שעצם החששות והפחדים מהימנעות מצעד שרצינו לעשות, או מהיקלעות למצב כלכלי רע, גורם לנו לעיתים לטמון את הראש בחול ולא לבצע את הבדיקות כלל. לקושי הנפשי מצטרפים האנרגיה והזמן הדרושים לחישובים, מה שמקשה עוד יותר. זו הסיבה שעשיתי את האקסל הזה ושעשיתי אותו מאוד מאוד פשוט – כדי לעזור לכם להתגבר על המחסומים. בפוסט המשך שאשתדל לשחרר בקרוב אדבר על המחסומים הללו ואפרט כמה דרכים המסייעות להתמודד עם המחסומים הללו.
איך משתמשים בקובץ החישוב?
הקובץ נועד לפשט כמה שיותר את החישוב, כדי להקל עליכם ככל שניתן. כדי להתחיל, יש להיכנס לאתר הבנק שלכם ולהוריד תדפיס עובר ושב בפורמט אקסל לתקופה של כשנה. התקופה צריכה להכיל חודשים מלאים בלבד, ויש להשתדל שזו תהיה תקופה מיצגת מבחינת ההתנהלות שלכם. אם היו דברים חריגים בתקופה, יש להיזכר בהם כדי למלא בהמשך.
נתחיל מחישוב החיסכון החודשי. נעתיק מהתדפיס את הסכום שהיה לנו בחשבון בתאריך הראשון שיש – בתחילת החודש. נדביק סכום זה במשבצת "יתרת עוש ראשונה". באותה שורה נזין את התאריך של יתרה זו. את אותו הדבר נעשה לגבי היתרה האחרונה בתדפיס (היום האחרון בחודש המלא האחרון שהוצאנו).
כעת נציין הוצאות חריגות שהיו בתקופה. שימו לב! ההגדרה "חריגות" היא קצת גמישה – אבל אל תרמו את עצמכם. אם אני מוציא 1000 ש"ח על תחביבים שונים פעם בחצי שנה, זה לא נקרא חריג – אלא אם כן אני מקבל החלטה שלאורך תקופת המשבר אני מפסיק מנהג זה. אם יש חשש שלא אעמוד בהחלטה, לא כדאי להתיחס להוצאה כחריגה בחישוב. באותו האופן, יש לציין גם הכנסות חריגות מהתקופה כגון מתנות, הפקדה גדולה שאינה נובעת מהכנסה שגרתית וכו'.
במשבצת הבאה נציין סכומי הוראות קבע לחיסכון נזיל – כזה שניתן לפדות בכל רגע שרוצים. כברירת מחדל, החיסכון יוכפל במספר החודשים בתקופה. אם התחלתם את החיסכון באמצע התקופה שנו את המספר למספר הנכון. כמו כן, מלאו את גודל החיסכון שנצבר בתוכנית זו – הסכום שלו ושל מה שיש לכם בעובר ושב מהווה את סך החיסכון שלכם. הערה חשובה! האקסל לא מתחשב בחובות שלכם מלבד למינוס. אם יש לכם הלוואה היא תקבל ביטוי בהוצאות החודשיות – אבל אם זו הלוואת בלון שלא יורדים לטובתה תשלומים חודשיים היא לא תחושב כאן. אם תרצו להתחשב בה – החסירו מהסכום שבעו"ש או בתכנית החיסכון.
מכל הפעולות שביצענו עד כה, תתקבל יכולת החיסכון החודשית הממוצעת שלכם. בכל חודש בו ההכנסות וההוצאות שלכם צפויות בוודאות להימשך כסדרן – הסכום הזה יצבר לתוך החיסכון שלכם בעובר ושב. האקסל לא לוקח זאת בחשבון – אבל אם יש לכם צפי ברור, אתם יכולים לקחת זאת בחשבון בעצמכם.
כעת ניגש לחישוב ההוצאות. לבעלי הכנסות חודשיות קבועות במהלך תקופת התדפיס – הכניסו את הנטו שלכם. לכל השאר – נסכום את כל ההכנסות שהיו לנו בתדפיס העובר ושב לתקופה הרלוונטית. ההוצאות מחושבות לבד, ושוות לסך ההכנסות, פחות סך החיסכון שחושב קודם. ההוצאות החריגות לא נכללות בחישוב – משום שאנחנו מנסים לברר את ההוצאות החודשיות שלנו באופן עקרוני כפי שיהיו גם בעתיד. בהקשר זה יש לציין שההוצאות שלנו ישתנו בזמן הסגר. הוצאות על נסיעות ועל בילויים ירדו, הוצאות על חשמל ומזון יעלו. כדי לברר זאת ניתן להעתיק את קובץ האקסל ולבצע את אותן פעולות עבור תקופת הבידוד. לא התיחסתי לעניין זה בחישוב מ-3 סיבות:
- זו תקופה קצרה בינתיים ולכן גם פחות מיצגת.
- מצב הסגר עשוי להשתנות בהמשך – המשבר הכלכלי לעומת זאת עשוי להימשך גם לאחריו.
- אני נוטה להאמין שההוצאות יורדות בסגר, אז במקרה הכי גרוע עשינו חישוב מחמיר.
- זה חישוב הרבה יותר מסובך שיורד לפרטים המשתנים ממשפחה למשפחה. המטרה שלי היתה להקל עליכם כדי להגדיל את הסיכוי שתבצעו בכלל את החישוב. החרוצים מוזמנים כאמור לעשות עוד חישובים.
כמעט סיימנו! כעת נבין לכמה חודשים החיסכון יספיק לנו, וכמה חסר לנו אם הוא לא מספיק. כבר עכשיו כתוב לכם כמה חודשי מחייה משרת החיסכון הנוכחי במידה שלא יהיו הכנסות כלל. אתם מוזמנים להכניס את מספר החודשים שאתם צופים שיהיו ללא הכנסה / בהכנסה חלקית. ככל שהמשבר צפוי להשפיע על המקצוע או הענף בו אתם עובדים קשה יותר – כך כדאי לקחת יותר חודשים בחשבון. ככל שתהליך חיפוש העבודה בתחום שלכם ארוך יותר, תאריכו את התקופה עוד. הערה: גם במצב ללא משבר הייתי לוקח 3 חודשים לפחות. ובחזרה לאקסל – המשבצת שמציינת את מספר החודשים להם מספיק החיסכון תיצבע באדום אם החיסכון לא מספיק, ובירוק אם כן. זו אינדיקציה אחת, בהמשך יש עוד.
אם צפויות לכם הכנסות חודשיות כלשהן, למשל כי אחד מבני הזוג עובד בעבודה יציבה יותר כגון חינוך, מלאו את ההכנסה הצפויה. אם יש דברים שתהיו חייבים להוציא עליהם כסף – ציינו את הסכום. אני, למשל, חייב מחשב. אם הוא יהרס בזמן המשבר אני אקנה אחד חדש ולא תהיה לי שום ברירה.
זהו! התוצאה הסופית מוצגת בשורה התחתונה של הטבלה:
- תרחיש עדין – שלוקח בחשבון את ההכנסות החלקיות שציינתם שצפויות להימשך.
- תרחיש מחמיר – למצב בו לא יהיו הכנסות כלל.
אם נותרתם עם סכום עודף וחשבתם לבצע השקעה כל שהיא בתקופה – בעסק, בשוק ההון או בנכס – זה הכסף שיש לכם (בהנחה שהחמרתם בכל החישובים!). אם נותרתם עם סכום שלילי – צריך להבין באילו הוצאות ניתן לקצץ, כמה חודשים יוותרו לנו לאחר קיצוץ בהוצאות, ואילו צעדים צריך לנקוט כאשר מתקרבים למצב הזה. אפשר להכניס הוצאות שהחלטנו לקצץ למשבצת ה"חריגים" כדי לראות כמה זה משפיע. כתבתי זאת בקצרה, אבל זה תהליך שמאוד קשה לעשות, ואתם מוזמנים להתקשר אלי כדי לקבל עזרה בכך. בכל מקרה – אל תשנו את המספרים לטובה! זה לא ישנה את המציאות! כל עדכון של החישוב צריך להיות מתוך החלטה שהתקבלה וודאות גבוהה לכך שהדברים יעבדו במציאות כפי שתכננתם אותם.
מעוניינים לדעת כשעולה פוסט נוסף?